החלטה בתיק ע"ר 80-07

         כללי

1.      הערר נסב על היטל ביוב בסך 406,971 ש"ח, שהעוררת חוייבה בו בגין בניין מגורים בן 22 יחידות דיור ברח' רוטשילד בכפר סבא. אין מחלוקת כי מדובר באזור ותיק בעיר, וכי בעבר היה במקום מבנה ישן. העוררת שרכשה את המקרקעין ביקשה וקיבלה היתר בנייה, להריסת המבנה הישן ולבניית תוספת בנייה. העוררת חוייבה בהיטל ביוב בגין תוספת הבנייה בלבד, ללא חיוב בגין מרכיב הקרקע, ותוך קיזוז של 170 מ"ר בגין המבנה הישן שנהרס. החיוב הוא על פי חוק העזר לכפר סבא (ביוב), התשל"ה - 1974 (להלן: חוק עזר 1974).

2.      העוררת טענה תחילה כי הנכס חובר למערכת הביוב העירונית עוד בשנות ה- 50, היינו - לפני כניסתו לתוקף של חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב - 1962 (להלן: חוק הביוב), וכי בשל כך אין לחייבה בהיטל ביוב עבור ביב ציבורי וביב מאסף, אך לאחר ישיבת קדם הערר חזרה בה מטענה זו. לאחר שעיינתי בהודעת העוררת בעניין השאלות שבמחלוקת, ובתגובת המשיבה, קיבלתי את עמדת המשיבה, כי בערר זה מן הראוי להכריע תחילה בפלוגתאות המשפטיות, ובהתאם להכרעה זו - לבדוק אילו שאלות עובדתיות טעונות בירור.

         בהודעתה שהומצאה לאחר ישיבת קדם הערר, ואף בסיכומיה לגבי הפלוגתאות המשפטיות,

הוסיפה העוררת טענה עובדתית שלא נכללה בערר: כי העירייה המשיבה לא מימנה בעצמה את עבודות מערכת הביוב, או לחלופין - כי על העירייה להוכיח שהיא מימנה אותן. בתגובתה על הודעה זו ביקשה ב"כ המשיבה לדחות הרחבת חזית זו.

טענתה העיקרית של העוררת היתה כאמור כי הנכס היה מחובר למערכת ביוב עירונית עוד בשנות ה - 50 של המאה הקודמת, ועל כן אין העירייה מוסמכת להשית על העוררת היטל ביוב עבור חלקים של מערכת הביוב שהותקנו עשרות שנים לאחר מכן. בתשובה טענה העירייה (בכתב התשובה וכפי שהסבירה ב"כ, בעמ' 2 לפר'), כי רק בדצמבר 1968 קיבלה העירייה את ההחלטה על התקנת קווי הביוב הרלבנטיים, ורק כעבור עשר שנים, ב- 1978, ניתן היה לחבר את הנכס דנן למערכת הביוב. לנוכח מחלוקת עובדתית זו, שעמדה בלב הערר, הוטל על העוררת, בהחלטה שניתנה בתום קדם הערר, להמציא ראיות לטענתה העובדתית כי הנכס חובר למערכת הביוב העירונית עוד בשנות ה- 50.

משהודיע ב"כ העוררת כי לא יומצאו מטעמה ראיות כאלה, התייתרה הפלוגתא העובדתית בעניין זה (פלוגתא מס' 4, בעמ' 2 לפר'), וניתנה ההחלטה כאמור לעיל בדבר הגשת טיעונים בכתב לגבי הפלוגתאות המשפטיות שהוגדרו בקדם הערר.

ב"כ העוררת העלה בסיכומיו טיעונים נוספים שבאמצעותם ניסה להחזיר אל שולחן הדיונים את הנושא (העובדתי) של מועד ביצוע עבודות הביוב, למרות שהעוררת חזרה בה מטענתה בעניין זה, והוסיף אף נושאים אחרים, מעבר לתחום הפלוגתאות שהוגדרו בקדם הערר, ושלגביהן ניתנה ההחלטה האמורה. ב"כ המשיבה ביקשה לדחות ניסיון זה, ובכך הדין עמה

(נציין לעניין זה כי גם בדיון בקדם הערר העלה ב"כ העוררת פלוגתא חדשה, שלא הועלתה בכתב הערר - היא הפלוגתא שצויינה בסעיף 3 ג' להלן. התרנו לו לעשות כן, תוך שאנו נוהגים גמישות לעומת הכלל שבתקנה 9 לתקנות הרשויות המקומיות (ביוב) (סדרי דין בפני ועדת ערר), התשכ"ה - 1964; אך וודאי שב"כ העירייה צודקת בטענתה כי ב"כ העוררת אינו רשאי לפרוץ את גדר כתבי הטענות והדיון בקדם הערר ולהעלות טענות כבושות וחדשות שלא הועלו בכתב הערר ואף לא בדיון בקדם הערר).

על פי ההחלטה מיום 26.5.08, עומדות כעת להכרעה הפלוגתאות המשפטיות מס' 2 - 5, כפי שהוגדרו בישיבת קדם הערר (פלוגתא משפטית מס' 1 התייתרה, לאחר שהעוררת הסירה את טענתה כי הנכס חובר למערכת הביוב לפני כניסתו לתוקף של חוק הביוב).

בסיכומי התגובה שלו (בסעיף 29) טוען ב"כ העוררת כי המשיבה השמיטה בסיכומיה את הפלוגתא המשפטית מס' 1, אך אין הדבר כך: פלוגתא זו לא הוסרה על ידי ב"כ המשיבה, אלא - כאמור לעיל - על פי ההחלטה מיום 26.5.08 בעניין הפלוגתאות שיידונו על פי הסיכומים בכתב. הטעם לכך הוא כי העוררת עצמה הסירה את טענתה העובדתית העיקרית, שעמדה במרכז הערר: כי הנכס חובר למערכת הביוב העירונית עוד בשנים שלפני חקיקת חוק הביוב.

בהתאם לאמור, נדון בהחלטה זו בפלוגתאות המשפטיות, שצויינו בהחלטה מיום 26.5.08. אם לאחר מכן יהיה צורך בבירור של נקודות מחלוקת עובדתיות, יוכלו שני הצדדים לטעון בעניין זה.

חבר ועדת הערר, מר רמי דואני, שהשתתף במותב בישיבת קדם הערר, אינו משמש עוד חבר ועדת הערר. כמו כן, החלטה זו נסבה על שאלות-סף משפטיות, ללא שמיעת ראיות. בנסיבות אלה מונה חבר ועדת הערר, עו"ד גיא וגנר, להשלמת המותב לצורך מתן החלטה זו.

3.      הפלוגתאות המשפטיות שיידונו איפוא בהחלטה זו הן (על פי סדר הדיון):

א.  האם כאשר אירוע המס הוא תוספת בנייה, יש לבחון את עניין "העבודות המשרתות את הנכס", או שדי בעצם תוספת הבנייה כדי לבסס את החיוב בהיטל, מבלי שנדרש להראות כי מדובר בעבודות שמשרתות את הנכס.

ב.  האם חלה חובת ההודעה על תוספת בנייה?

         ג.  היש לחייב את העוררת על פי התעריפים שחוייבה או על פי תעריפים של חוק העזר

מ- 1964?

         ד.   השלכות משפטיות של פגמים פרוצדורליים, כמו אי מסירת הודעה על התקנת הביוב, או העדר פרטים בדרישת התשלום.